פסק-דין בתיק ת"א 1359-04-08

פתח דבר

התביעה המונחת בפני, הינה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח  בסך 62,483 ש"ח, בגין נזקי פריצה לביתה של התובעת.

תמצית העובדות

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדות הבאות:

·        התובעת, המתגוררת בגן יבנה, רכשה באוגוסט 2006 מהנתבעת פוליסת ביטוח דירה, לרבות ביטוח תכולה (להלן- הפוליסה). העיסקה היתה עיסקה טלפונית. הפוליסה צורפה כנספח א לתצהיר עדותה של הנתבעת.

·        במהלך השיחה הטלפונית בין התובעת ובין נציגת הנתבעת , סוכמו פרטי ההתקשרות  ובכלל זה הוסכם, על העמדת סכום ביטוח תכולת הדירה על סך  250,000 ש"ח, כאמור בסעיף 3 לתצהיר עדותה של התובעת ובנוסח הפוליסה.

·        ביום 9.9.06, בעת שהתובעת ובעלה נעדרו מביתם ושהו בחו"ל,  ארעה פריצה לביתם, במהלכה נגנבו מהתובעת - בין היתר - תכשיטים.

·        ביום 10.9.06, הגישה בתה של התובעת, סהר, תלונה למשטרה בגין הפריצה ונזקיה. אישור בדבר הגשת תלונה כאמור, צורף כנספח ב לתצהיר עדותה של התובעת. במקביל, הודיעה בתה של התובעת לנתבעת, על דבר הפריצה.

·        עם חזרתה של התובעת ובעלה מחו"ל, ביקר בביתה של התובעת שמאי מטעם הנתבעת (להלן- השמאי),  לשם הערכת נזקי הפריצה ושוויו של  הרכוש שנגנב מהתובעת. ביום 13.12.06, ערך השמאי חוות דעת המתייחסת להיקף הנזק שנגרם. חוות הדעת צורפה כנספח ג לתצהיר עדותה של התובעת וכנספח ב לתצהיר עדותה של הנתבעת.

·        הנתבעת פיצתה את התובעת בגין נזקי הפריצה, בסך 24,751 ש"ח, כ- 10% בלבד מסכום הביטוח שנקבע בפוליסה.   

·        ביום 1.11.07, שלחה התובעת לנתבעת, באמצעות בא כוחה, מכתב ובו דרישה לפיצוי בסך 82,520 ש"ח , בניכוי סך 25,000 ש"ח אשר שולמו לה, ובסך הכל
57,520 ש"ח. זאת לכיסוי כל הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפריצה. מכתב זה צורף כנספח ד לתצהיר עדותה של התובעת. במכתב תשובה מיום 5.12.07, סרבה הנתבעת לדרישתה האמורה של התובעת ודחתה אותה, בציינה, בין היתר,  כי הכיסוי לפי הפוליסה הוגבל ל -10% מסך ביטוח התכולה, ובהתאם לכך, שולם הפיצוי. מכתב התשובה צורף כנספח ה לתצהיר עדותה של התובעת.

  טענות התובעת

לטענת התובעת, בעת רכישת הפוליסה באמצעות הטלפון, ובכל עת עד לקבלת הפוליסה לידיה, לא נאמר לה דבר בכל הנוגע להתניות ו/או הגבלות ספציפיות על זכויותיה לתגמולים לפי הפוליסה. לטענתה, לא נאמר לה כי בהעדר הערכה מוקדמת של תכולת הדירה, יעמוד סך הפיצוי על 10% מסכום הביטוח. כך אף לא נמסרה לה כל דרישה להתקנת מיגון מוגבר מעבר לזה שהיה מותקן בביתה. התובעת טוענת, כי אילו הנתבעת היתה מביאה לידיעתה תנאים אלו כבר בשלב המשא ומתן, היא היתה שוקלת את צעדיה, לרבות הזמנת מעריך מראש,על מנת להבטיח כיסוי מלא לפי שווי התכולה ומתקינה את אמצעי המיגון הנדרשים.    

לטענת התובעת, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב משעה שלא גילתה לה את התנאים האמורים לעיל, והיא אינה יכולה להסתמך על אי קיומם של תנאים אלו.

לטענת התובעת, משעה שהתנאים לא הובאו לידיעתה, הפוליסה אף אינה מבטאת את אומד דעתה כנדרש בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973.

עוד טוענת התובעת, כי אי גילוי התנאים והסתרתם ממנה, הופכת תנאים אלו לתנאים מקפחים בחוזה אחיד.

התובעת מלינה,  כי הפוליסה נמסרה לה רק לאחר קרות מקרה הביטוח וזאת בניגוד לדרישה הקבועה בסעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981  (להלן - חוק חוזה הביטוח) בדבר מסירת הפוליסה למבוטח.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת לא הבליטה את התנאים המחריגים בפוליסה, כנדרש בסעיף 3  לחוק חוזה הביטוח.